אמנות כהרף עין

האם למישהו איכפת? החיים קשים דיים לרבים מדי. מי בכלל רוצה את כל האמנות הזאת. תנו לי צבע עז, אישה יפה, נוף מוזהב, פריקת עול כהרף עין ובהתאם לדרישה מיידית. שלוש מילים. בהן אשבח את המוצג ואוסיף חיוכון מובך בצד.
מי עוד מייחס חשיבות לניתוח אמנותי, הרי גם הוא נוצר ע"י אדם. אין בו דבר אלוהי ועליון, גיבוב של מילים חסרות משמעות סמנטית מובהקת.
ובכל זאת. נחמד לשמוע שמישהו נהנה מדבר הנוצר בהבזק מהיר של מחשבה וביצוע.

נמל יפו / פברואר 09'

הבזק מהיר של מחשבה, מדידות אור, מחשבה אחת על עתיד התמונה וצורתה המיוחלת, תיקונים אחרונים, נשימה עמוקה ולחיצה על כפתור. השלב החשוב מכל במעגל זה הוא ניתוק העין מהעינית והצצה חפוזה אל התוצאה עם אגודל דרוך ונצור על לחצן המחיקה. בכל המובנים הנתונים להלן מדובר באמנות לעצלנים.
הקלות הבלתי נסבלת בה ניתן לייצור אומנות צילומית בימנו אף מחווירה לעומת כובד הראש והשבחים בהם זוכות יצירות בינוניות. עד לפני עשור היוותה לחיצה על כפתור הצמצם, הוצאה כספית לא מבוטלת - כשני שקלים ללחיצה תמימה. סרט הצילום הפשוט היווה בעייה, עקב הקושי הרב בהוצאתו בחדר חושך, הבאתו אל חנות הצילום הקרובה, או לקיחת כל החבילה לידי בעל החנות המיומן המעוניין בג'וב אינשורנס בכל מכיר. והיום? אנשים לוחצים המון. אם אינני טועה, אם כל בנאדם שלוחץ על לחצן הצמצם בימנו היה רץ באמוק לפתח את התמונה האחרונה, היינו עדים לעולם ללא יערות גשם.
עקרון בסיסי בפיסיקה, אנטרופיה, מציג הסבר לתופעה. ה"אנטרופיה" משמעותה הבסיסית "חוסר סדר". צורה אחרת להגדרה - מספר האפשרויות השונות לסידור מערכת. אתן דוגמא: ניתן לקחת את מושג הדמי כיס. עד גיל מצווה הגבלתם את הילד ל-20 שקלים לחודש בהם ישביע את רצונו לבמבה ביסלי? במזל טוב מלאו לילד 13. כאות לציון הארוע הרחבתם את החשבון לכ-50 שקלים חודשיים. העתיד בפי הפיסיקאים ברור למדי, הילד לא יסרב. אדרבא, ינצל כל אגורה. התוצאה דומה בקרב קוני המצלמות המשתפרות מדי יום. אפשר לייצור אמנות כהרך עין, אז למה לא? נלחץ על הלחצן ונחכה לתוצאה המיוחלת.

הפגנת תמיכה / ינואר 09'

על אף כל אלה, התמונה מציגה את עצמה בלי כל קשר למדייה עליה נרשמה בעת לחיצת הכפתור. בני האדם לא השתנו ומראה שגרם להם להתפעל לפני 3 עשורים ימשיך לעשות זאת גם היום. אין הדבר תלוי במספר הנסיונות שביצע האמן בכדי להגיע לתוצאה הרצוייה - העיקר שידע להגדיר בעיני רוחו את התוצאה הרצוייה.

בבלוג זה אציג חלק מעבודותיי. אציג טכניקות שונות בהן יוכל כל קורא להעזר בשעת הצילום. כך לא נצטרך מספר רב של צילומים להגעה לתוצאה הרצוייה. נהפוך כהרך עין ל"משהו כמו אמנים" ואת שארית הדרך תוכלו לבצע בגפכם.

מעט על עצמי:
דויד מיכאלי, צלם-חובב-צילומים.
את עקרונות הצילום הבסיסי למדתי בעצמי, ואת כל השאר למדתי בבית הספר לצילום בטכניון.
אני סטודנט שנה רביעית במסלול להנדסת חשמל ואלקטרוניקה בטכניון.

את עבודותיי תוכלו לראות גם בפליקר.

תהנו ותלמדו.