צילום אינפרא-אדום

אין ספק כי היכולת של צלם להפתיע את קהל צופי עבודתיו אינו מזיק, בלשון המעטה, לתהילתו. תמונה טובה, יגידו רבים, עוסקת בעיסוק מסוים, מספרת סיפור מסוים, וחושבת מחשבה מסוימת בשם הצלם. כל זאת טוב למדי אך מה לגבי אפקט ה"ואו"? כעת נדבר בדיוק על נושא זה. טכניקה שתגרום לצופה התמים לפלוט באופן לא רצוני את רצף האותיות "WOW". מובן שבד"כ מדובר במניפולציה "זולה" ליצירת תמונה מפתיעה, אך לא כך הדבר תמיד. ההסבר יבוא בהמשך, אך תחילה נתרשם מדוגמא.

גן העצמאות, חיפה / יולי 08'

על מה מדובר בכלל?
רגישות חיישן המצלמה שלנו אינה מסתכמת באור הנראה. החיישן רגיש במידה רבה גם לתחומי הקרינה האלקטרומגנטית שמחוץ לאור הנראה לעין אנושית. שימו לב שאחת הסיבות לפילטר הסטנדרטי שרבים מתקינים על העדשה (פילטר המגן) היא חסימת הקרינה האולטרא-סגולה. בנוסף לקרינה האולטרא-סגולה (הממוקמת מעל הצבע הסגול בסקלת התדר), ישנה הקרינה האינפרא-אדומה (הממוקמת תחת הצבע האדום בסקלת התדר). שלא כמו הקרינה האולטרא-סגולה, מסנן הקרינה האינפרא-אדומה ממוקם על גבי החיישן. מסנן זה מכסה את החיישן ומסנן את קרינת הIR המזיקה לאיכות התמונה (כלומר במצלמות המודרניות, קרינה זו לא מגיעה לחיישן). מסנן זה חזק מאוד, כלומר, הוא מסנן את רוב הקרינה האינפרא-אדומה אך כמובן לא את כולה. זאת הסיבה שאנו עוד יכולים בעזרת רוב המצלמות הסטנדרטיות לצלם תמונות אינפרא-אדומות.

תרשים 1 / ספקטרום האור

לכל מצלמה ישנה רגישות מסוימת לקרינה זו, ודבר זה ניתן לבדוק בקלות ע"י שלט של טלוויזיה. הניחו את מצלמתכם על גבי חצובה וצלמו תמונה בחשיפה ארוכה בחדר חשוך. בזמן החשיפה כוונו אל העדשה שלט טלוויזיה (כך שייכנס לפריים). לחצו על כפתור מסוים על השלט. לאחר החשיפה בדקו את התוצאות. בתמונה של מצלמה עם רגישות טובה לIR ניתן יהיה לראות החל מנקודה יחידה של אור אינפרא אדום, וכלה, לפעמים, בפריים שלם מואר ושרוף ע"י קרינת IR.

המצרכים הדרושים
ראשית יש להבין את האופציות העומדות לפנינו.
1. אתם בעלי מצלמת פילם: יש צורך בפילם הרגיש לאינפרא אדום. החשיפה תהיה כחשיפה רגילה עם פילם רגיל.
2. אתם בעלי מצלמה דיגיטאלית: בד"כ על-גבי חיישן התמונה (שבתוך המצלמה) מונח פילטר המסנן ביעילות כל זכר לקרינת IR. הדבר חשוב ליצרניות המצלמות עקב שיפור ניכר באיכות התמונה (בתחום האור הנראה) הנגרם מחסימה ניכרת של קרינת אינפרא-אדום. לצורך צילום בעזרת מצלמה כזאת עלינו להשתמש בפילטר IR (יוסבר בהמשך) ולחשוף את התמונה לאורך זמן. כמו כן, אם המדובר במצלמה חסרת אפשרות לשמירת RAW, עלינו לקבוע WB מתאים.
3. אתם בעלי מצלמה המותאמת לצילום אינפרא-אדום בלבד. כן! יש דבר כזה. ישנה חברה המתמחה בהסבת מצלמות שונות למצלמות שמצלמות אך ורק אינפרא-אדום (http://www.lifepixel.com). העיסקה מתבצעת כאשר אתן שולחים לחברה את מצלמתכם היקרה, ובתמורת כמות בלתי מבוטלת של כסף, הם פותחים את המצלמה ומסירים מעל החיישן את הפילטר שמונע כניסת קרינה אינפרא-אדומה. במקום פילטר זה ממקמים פילטר אחד המעביר אך ורק אינפרא-אדום. לאחר קבלת המצלמה חזרה, ניתן לצלם איתה אך ורק את התחום של קרינת האינפרא-אדום. יש להדגיש שאפשרות זאת רלוונטית אך לאלה מכם שיכולים להרשות לעצמם מצלמה ייחודית ונפרדת לצורך צילומי אינפרא-אדום.

חוף הים, חיפה / יוני 2008

האופציה השנייה היא זו המדברת אל רוב האוכלוסייה העכשווית. אם אכן זהו המצב יש צורך בקניית פילטר אינפרא-אדום. כעת יש צורך בהחלטה נבונה: מה אנו מעוניינים לעשות? ישנם מספר תחומים של צילום אינפרא-אדום (מוצג בתרשים 1). ישנו התחום האדום וקצת אינפרא-אדום, והתחום העמוק יותר (מעל 950 ננומטר). פילטר מהתחום הראשון אינו מסנן את כל האור הנראה אלא משאיר חלקים מתחומי האדום. תמונות הנוצרות ע"י פילטר כמין זה הן צבעוניות, בצבעים חולמניים (לאחר עיבוד ממוחשב מינימאלי שיוסבר בהמשך).
פילטר מהתחום העמוק יותר מתאימים במיוחד לצילומי שחור לבן. התחום האדום והתת-אדום גורמים לשמיים להראות קודרים, ולעצים להפוך ללבנים. במקרה זה אין כמעט מידע צבעוני בתמונה המצולמת.

תרשים 2 / תחומי העברת פילטרים נבחרים

בתרשים שלעיל ניתן לעיין במספר פילטרים הניתנים לקנייה. לכל פילטר תחומי העברה ייחודיים. ניתן לראות כי ישנו גרף ולו מספר פילטרים אפשריים לקנייה (לדוגמא R72, 89B, RG715) - שימו לב שמדובר בחברות מתחרות.
שני הפילטרים הראויים להתייחסות יתרה (הפופולריים מכל) הם - R72 של HOYA, וW87 של WRATTEN. הראשון מפורסם מבין קטגוריית הזולים של תחום אינפרא אדום הקרוב מאוד (הצבעוני), והשני של אינפרא-אדום הפחות קרוב (שחור-לבן).
שימו לב שקניית פילטר אינפרא-אדום אינו דבר של מה בכך. מדובר בהשקעה כספית לא מבוטלת העומדת ביחס ישר לקוטר ההברגה של העדשה המיועדת. פילטר R72 לקוטר של 52 מ"מ עולה סביבות ה200-300 שקלים. מחירים להשוואות ניתן למצוא בחנות המקוונת של B&H.

תהליך הצילום
תהליך הצילום באינפרא-אדום אינו שונה באופן מהותי מכל צילום אחר, אך ישנם מספר עניינים הדורשים התייחסות.
1. איזון-הלובן.
2. מדידת האור.
3. תהליך הפיקוס.
4. הצילום.

1. איזון הלובן:
אם ברשותכם מצלמת DSLR כלשהי אז אין מה לדאוג לאיזון הלובן. צלמו בRAW ואת איזון הלובן ניתן להשאיר למחשב. מאידך אם הינכם פדנטים (כמוני) או שאין באפשרותכם לצלם תמונות RAW, יש לבצע איזון לובן "בשטח".
יש להבין כי באינפרא-אדום יש לאזן את הלובן כך שהצבע הירוק (עלווה) תצולם בגווני האפור. לשם כך החזיקו את מצלמתכם על גבי חצובה וכוונו אותה אל אזור ירוק (עץ עם עלים, דשא ירוק, כלי ירוק). העבירו את עדשתכם למצב MANUAL והוציאו אותה מפיקוס (כך שה"ירוק" משתלט על הפריים ו"נמרח" עליו בצורה אחידה). הבריגו את פילטר האינפרא-אדום על גבי העדשה. הכנסו במצלמתכם למוד מדידת איזון הלובן (WB Measure/Preset). מדדו את איזון הלובן ושמרו אותו בזיכרון. לעיתים יש לתת למצלמה כמות זמן לא מבוטלת לשם המדידה, עקב רגישות נמוכה לתחום האיפרא-אדום. לעיתים המצלמה תודיע כי היא אינה מצליחה למדוד, ואז יש להגדיל את זמן החשיפה ולנסות שנית (ושלישית, ורביעית...).

2. מדידת האור:
כל הכלים והעזרים שבתוך המצלמה (כולל העדשה) מיועדים לעזור לצלם בצילום סטנדרטי. לשם כך הם נבנו. זאת הסיבה שברוב המקרים, מודד האור שבתוך המצלמה לא יפעל בצורה אמינה. לכן עלינו לעבור לעבוד במוד MANUAL. יש לקבוע את גודל הצמצם לF5.6 (או כאוות נפשכם) ואת מהירות הסגר לשנות (לעיתים אף להגדיל למספר שניות).
מדידת האור תתבצע בד"כ עלידכם ע"י ביצוע ניסויים. צלמו רצף של תמונות במהירויות סגר משתנות ונסו להגיע להיסטוגרמה מאוזנת ויפה. קבעו פרמטרים אלה והמשיכו לעבוד איתם.
ראוי לציין כי עקב חוסר התאימות של עדשות מסויימות (רבות מאוד - ברוב המקרים גם העדשה שלכם) לצילום באינפרא-אדום, יווצרו בתמונתכם נקודות-אור (Hot Spots). קל לזהות אותן, הן דומות למריחה כתומה על מרכז התמונה. במצב זה יש לשנות את פרמטרי הצילום (בעיקר את גודל הצמצם) ולנסות למצוא פרמטרים בהם הבעייה מינימאלית.

גן העצמאות, חיפה / יולי 08

3. תהליך הפיקוס:

בהמשך לאמור לעיל (בדבר חוסר התאימות של רוב הציוד שאנו קונים לצילום אור שאינו נראה) נדבר על חוסר התאימות של מנגנון הפיקוס, שבתוך העדשות שלנו. הדבר גורם לתמונות מאכזבות ולא מפוקסות (שלעיתים מתפספסות עקב חוסר מעקב על גבי הצג - היכנסו בזום ובחנו אזורים שונים בתמונתכם המצולמת על גבי הצג). בעייה חמורה זו יכולה להפתר במספר דרכים -
א) צילום רחב זוית (בעדשת 18 מ"מ למשל) יהיה חד גם באזורים הלא מפוקסים.
ב) הקטנת הצמצם (הגדלת מספר הF) - הדבר יגרום לעומק שדה גדול יותר אז גם לזמן חשיפה ארוך יותר.
ג) פיצוי הפוקוס - לעדשות של SLR.
האחרון רלוונטי עבור אלה מכם המחזיקים עדשות עם סקלה. בד"כ מדובר בעדשות קבועות (לא זום). שימו לב לסקלה שליד טבעת הפיקוס. כאשר אתם מפקסים, טבעת זו מסתובבת וישנה שנתה המציינת את המרחק אליו הינכם מפוקסים (כאשר המרחק המקסימלי מסומן בסמל ה"אינסוף"). שימו לב שליד אותה שנתה מצויירת נקודה/שנתה (לבנה/אדומה). סימון זה בא לעזור לנו לתיקון הפיקוס באזורים האדומים ומעלה (תכונה פיסיקלית לא מובנת - העדשה מפקסת רחוק במעט באזורים האדומים). לאחר שפיקסתם אוטומטית, זכרו היכן בערך מכוונת השנתה, שנו את מוד העדשה לפוקוס ידני, והעבירו את הנקודה/שנתה לבנה/אדומה אל אותה נקודה שזכרתם. פיצוי פיקוס זה אמור לפתור את הבעייה ותמונתכם תהיה חדה.

4. הצילום:
עקב חוסר יכולתכם לראות את הקומפוזיציה, ישנו צורך להוריד את הפילטר, להעמיד את המצלמה על גבי חצובה, לכוון לתמונה הרצוייה, ורק אז להלביש את הפילטר חזרה. מעתה הינכם עיוורים (בייחוד בשימוש הפילטרים שלא מעבירים אור נראה כלל).
הצילום מתבצע תוך מעקב צמוד על ההיסטוגרמה וחדות התמונה ותיקונים בהתאם. יש לציין כי צילום תמונת אינפרא-אדום מוצלחת לוקחת זמן רב.

עיבוד ממוחשב
לאחר הצילום, יש לעבוד עוד טיפה על התמונות שלכם. הדבר כרוך ב:
1. איזון לובן - אם התעצלתם לבצע ב"שטח" - העלווה צריכה להיות אפורה.
2. הגדלת הContrast - ברוב המקרים יש צורך.
3. החלפת הערוץ האדום בכחול ולהיפך בפוטושופ. הדבר מתבצע בעזרת:

image -> adjustments -> channel mixer

בחלון שייפתח יש לבחור - output channel - RED. להוריד את הסליידר של הRED ל-0 ואת סליידר הBLUE להעלות ל100. כעת יש להחליף את output channel לBLUE. כאן יש לעשות את ההפך. הורידו את הסליידר של הBLUE ל0 והעלו את הסליידר של הRED ל100.
4. שחקו עם התמונה הסופית כאוות נפשכם.

חוף דדו, חיפה / יולי 2008

לסיכום
צילום אינפרא אדום הינו דבר אפשרי בהחלט, ותוצאותיו שונות מכל צורת צילום אחרת. הצילומים יוצאים מרהיבים, הן בצבע והן בשחור לבן, ומראים עולם שונה מזה שאנו רגילים לראות. ניתן למצוא בספרות מידע נוסף (המווון מידע נוסף) לגבי טכניקות וצילום באינפרא-אדום. מקווה שנהניתם לקרוא.

בהצלחה!

זריחה על ים המלח

צילומים מים המלח בפתיחתו של יום חדש ושמשי.

ים המלח / סתו 2008

בתמונה ניתן לראות את חוף הרחצה של עין גדי. המבנה הפרוס לאורך התמונה הינו הפרגולה שמובילה אל שפת החוף.
התמונה צולמה בתנאי אור ראשון בבוקר. המצלמה מוצבת על גבי חצובה וסגר חושף לזמן ארוך.
שימו לב כי איזון הלובן נוטה לצהבהב.

לאחר כעשר דקות, הופיעה השמש במלוא הדרה.

ים המלח / סתו 2008

וכעשר דקות מאוחר יותר :)

ים המלח / סתו 2008

ובכך נסגר סט צילומי הזריחה היחידים שלי.
צילומי זריחה הם כשלעצמם דבר מסובך. יש לקום בבוקר מוקדם (מאוד) ולהתנהג כאדם חושב לכל דבר בשעה לא אנושית. זוהי הסיבה לריבוי גדול של צילומי שקיעה לעומת האחות היפה של השקיעה - הזריחה.