איך מודדים אור?

למה למדוד? למה לסבך? הרי יש אוטומט! הכל אמת לאמיתה.
אז למה בכל זאת?
אסביר ראשית מהו האוטומט הקוסם שגורם לתמונתנו להראות טוב ברוב המקרים ובמקרים אחרים אנו סולחים לו ושוכחים.
המצלמה הדיגיטאלית, פרט לחיישן, מכילה גם חיישן מדידת אור. חיישן זה ממוקם מעל המנסרה ותפקידו לבצע חישובי חשיפה ותוכנית צילום. למען האמת מדובר בד"כ במספר גדול של חיישנים - עשרות עד אלפים - המכסים את מרבית אזור הפריים.
ישנם מספר דרכים למדוד אור.
1. נקודה בודדת (~1%) - או בעגה - SPOT - מדידת אור מנקודה מצומצמת בודדת ומבודדת.
2. ממוצע משוקלל - למרות שישנם מספר שיטות למיצוע, בד"כ מדובר במיצוע על גבי חיישני מדידת האור כאשר במרכז התמונה המשקול רב יותר מבשולי התמונה. כלומר, המצלמה מייחסת חשיבות יתרה למרכז התמונה וחשיבות משנית לשוליה.
3. מדידה אינטליגנטית - מבוססת בד"כ על מערכת לומדת. במצלמות ניקון מדובר בשיטת הMATRIX. איך זה עובד? ובכן, ישנם בעולם מספר בלתי מבוטל של תמונות טובות. תמונות אלה חשופות בצורה הנכונה והקומפוזיציה שלהן טובה מאוד. תמונות אלה צולמו ע"י צלמים מקצועיים כמובן. החברה (כמו ניקון או קנון) לוקחת קבצים של תמונות קיימות, ומכניסה למערכת לומדת. המערכת הלומדת משננת את החשיפות בהתאם למיקומי חיישני מדידת האור. המידע הזה נצרב בתוך המצלמה. נניח שמשתמש המצלמה רוצה לצלם שקיעה יפה, קיטשית ומחממת. השקיעה מכילה שני אזורים ובד"כ במרכז אור חזק מאוד (השמש). שימו לב שבעת מדידת האור, הסיכוי רב הוא שהמצלמה מודעת לעובדה שמדובר בשקיעה על פי נתוני החיישנים השונים בלבד. ברגע שהמצלמה מנתחת את מבנה התמונה ומשערכת את אופי התמונה, היא מסוגלת לחשוף אותה בהתאם לנתונים הצרובים לה בזיכרון, ובהתאם לצילומים קודמים שנעשו ע"י צלמים מקצועיים. זאת הסיבה לכך שלפעמים אף תזוזה קטנה של מצלמה יכולה להשפיע נחרצות על אופי החשיפה שייבחר.

אז למה באמת למדוד כשבאו חכמים והשקיעו בטכנולוגיה? מכיוון שאנו מעוניינים שהשליטה תהיה בידנו.

איך מודדים?
קיימות שתי שיטות מדידה:
1. אור מוחזר - Reflected - מדידת כמות האור המוחזר מעצם מסויים.
2. אור נופל - Incident - מדידת כמות האור שמגיעה לעצם מסויים.

במקרה הראשון המדידה הנה משוערת. היא מתבצעת בקלות ע"י מודד האור שבתוך המצלמה ע"י שימוש במודד מסוג SPOT. פשוט מכוונים את המצלמה לנקודה בה אנו מעוניינים למדוד, וכמות האור מופיעה בסקלת החץ, אם מדובר באזור 5 (Zone System) אז החץ במרכז ובכל מקרה אחר הוא מימין או משמאל.
הבעייה עם מדידת אור מסוג זה היא שהיא לא עקבית. אנו מודדים את כמות האור המוחזרת מעצם ומין הסתם, עצם שחור יחזיר מעט אור, ועצם לבן יחזיר יותר.
בשיטה השנייה אנו מודדים את האור שמגיע אל העצם. אך כיצד? בעזרת מד אור חיצוני. למד האור ישנו חיישן, אותו אנו ממקמים סמוך לנקודה בה אנו רוצים למדוד. את החיישן מפנים לכיוון מקור האור. החיישן ימדוד את כמות האור המגיעה עליו, כלומר מגיעה אל העצם המצולם.
ואם אין לנו מד אור (עסק יקר)? ניתן לבצע את הפעולה גם בלי מד אור אך עם מעט חוסר נוחות. העיקרון אומר שאם אין לנו דרך למדוד כמות אור שמגיעה לעצם, אלא רק כמות אור מוחזרת, אז נציב עצם שמחזיר את מרבית האור ונמדוד ממנו את ההחזר, למשל במידה ואנו רוצים למדוד אור Incident על עצם כלשהו בשעת צהריים, נציב נייר לבן סמוך לעצם ונמדוד אור עלפיו (עלפי החזריו). ברור למדי כי כמעט כל האור שיגיע אל הנייר הלבן יוחזר.

בהצלחה